זה סיפור אמיתי
האדמירל ג'יימס סטוקדייל היה קצין אמריקאי שנפל בשבי במלחמת ויאטנם
ושרד שמונה שנים איומות בכלא בהאנוי
הוא נשאל פעם מי האנשים שלא שרדו
וענה "האופטימיים"
לטענתו אלו שחשבו שישתחררו בקרוב לא שרדו את הקשיים
הוא היה אופטימי לטווח הארוך, אבל ריאלי לגמרי לטווח הקצר
וכך הוא אמר זאת בלשונו
" זה היה לקח חשוב מאד. לעולם לא לבלבל בין האמונה שתנצח בסוף – אמונה שאסור לך לאבד – לבין המשמעת הדרושה כדי להתייצב מול העובדות המרות של המציאות העכשווית, יהיו אשר יהיו."
טיפוס קשוח ששמו המלא היה גיימס בונד ... [על פי ויקיפדיה]
המתח בין האופטימיות שהדברים ישתנו
לבין ההכרה במגבלות המציאות
הוא עובדת חיים
יש שתי תנועות טבעיות בנשמה שלנו
ואני מתלבט בעצמי לא פעם בין שתיהן
לפעמים אנחנו קמים בבוקר
במצב רוח של הסתערות ודחיפה של חלומות
אופטימיים ומלאי אנרגיה להספיק לעשות ולשנות את העולם
או לפחות את עצמנו
לשמור על הבריאות, להיות ביחסים טובים, להתפרנס ולהצליח בעבודה.
ואז כל סבלנות כלפי המציאות מרגישה כחולשה ורפיון
וביום אחר אנחנו יכולים לקום עם חוויה אחרת לגמרי
נחת וסבלנות לתת לדברים להבשיל
קבלה של המציאות כפי שהיא
ואז הדחיפה והלחץ לתוצאות נראים תמוהים וללא קשר למציאות
אני פשוט צריך לשמוח במה שכבר ישנו
המעבר בין לשנות את העולם לבין לקבל אותו
זה ממש פיצול אישיות
יום אחד להיות משה רבנו שמידתו נצח
האיש שקורע את הים, כועס ומוציא מים מהסלע
אדם שמתאים להוציא את ישראל ממצרים
מעשה שפורץ את כל מגבלות המציאות
וביום אחר להיות אהרון הכהן שמידתו הוד
ומודה על מה שיש
מקבל כל אדם וכל מצב כמו שהוא
בשתיקה [וידום אהרון]
האיש שתמיד ישתף פעולה עם המציאות
ולא יכעס גם אם מבקשים ממנו ליצור את עגל הזהב
זה מופיע בפשטות בחיים שלנו כאשר אנחנו לקראת סיום השנה
ולא הספקנו את כל מה שרצינו
ואנחנו רוצים להביט כבר אל השנה הבאה
האם לדהור לעבר החלומות שלנו או להרפות ולתת לדברים לקרות מעצמם
התשובה שנמצאת במקורות היא
שרק משה ואהרון ביחד יכולים להנהיג
הנצח וההוד בספירות הם כנגד שתי הרגליים שהולכות יחד
אני מתכבד להזמין אותך לשידור חי בנושא
שבו אני אציג את המודל של שילוב שתי התנועות הללו בהרמוניה
ואיך עושים את זה בפועל
איך אנחנו יכולים להיות גם חדורי רצון ומוכנות לעשות הכל לשינוי
וגם להיות מקבלים ונינוחים בדרך
זו שאלה חשובה שרלוונטית מאד לסמינר 100% אני! שמתקרב במהירות
שבו אנחנו עושים קפיצת הדרך בהתפתחות אישית
איך אנחנו מעוררים את הרצון הפנימי
ומשחררים את עצמנו לרצות בכל העוצמה
ומצד שני נשארים עם רגליים על הקרקע וקשובים למציאות
זו ההזדמנות להזכיר שמספר המקומות מוגבל לסמינר מוגבל
וההרשמה לסמינר מסתיימת בעוד שבוע וחצי ב' תמוז 30.6
הזדרזו והרשמו עכשיו הפרטים כאן
להתראות
מתי וכסלר
מייסד מכללת כוונה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה