Translate

מכללת כוונה

יום חמישי, 29 בינואר 2015

גול עצמי - למה נפתלי בנט שריין את אוחנה

הפרשה מוציאה את כווווווולם משלוותם
אבל במקום לעסוק בהטלת הרפש ההדדית
אני רוצה להציע נקודת מבט לא פוליטית, שכל אחד מאיתנו יכול ללמוד ממנה משהו לעצמו

לכל מגבלה שעומדת לפנינו במציאות אנחנו יכולים לגשת בשתי צורות
האפשרות הראשונה היא לקבל אותה
יש לא מעט סדנאות שילמדו אתכם לקבל את המציאות כמו שהיא...
והאפשרות השניה היא להאמין שהכל אפשרי ולנצח נגד הסיכויים
יש לא מעט סדנאות שילמדו אתכם לעשות חזון ולרוץ להגשים אותו למרות הקשיים...
שתי התנועות הללו הן הפוכות
הייצוג שלהם הסמלי הוא בדמויות של משה ואהרון
אהרון אוהב שלום ורודף שלום יודע להקשיב ומקבל את המציאות כפי שהיא
העם רוצים עגל זהב, אוקי זה מה יש...
ומולו משה רבנו
האיש שמנצח כל סיטואציה, שום דבר במציאות לא עומד מולו
ואם יש מתנגדים, האדמה בולעת אותם
איש כזה לוקחים בשביל להוציא עם ממצרים
הם עבדו ביחד כל הזמן כי משה עם כל החזון לא ממש מתקשר טוב עם אנשים
בשביל לדבר עם אנשים צריך גם להקשיב וזה אהרון עושה הרבה יותר טוב
הרגע הטרגי של חטא העגל קרה כאשר משה ואהרון נפרדו
אם היו שניהם ביחד זה לא היה קורה
בקבלה מתארים את שתי התנועות הללו כנצח והוד
המשולות לשתי רגליים שצריכות אחת את השניה בשביל ללכת
אסור להפריד אותם
וכאן חסרות סדנאות שילמדו אותנו לאזן בין השניים

אני מעריך שהתנועה הפנימית של בנט בצירוף אוחנה באה מהמקום של החזון
מתוך אי ההקשבה למציאות, הוא רגיל לפרוץ את המסגרת, והוא הפסיק להקשיב לקהל שלו
באופן פרדוקסלי
ככל שאתה מנצח יותר אתה הופך לקשוב פחות
ככל שאתה פורץ את המגבלות שלך הסיכוי שלך להגזים עם הכיוון הזה עולה
אנחנו צריכים בחיים ללכת בין שני הצדדים הללו
מדי פעם לעשות פריצות של קפיצת הדרך
ומדי פעם להקשיב למציאות ולקבל אותה כמו שהיא
איך יודעים מתי כך ומתי כך?

לא יודעים!
אבל אפשר להתפלל על זה כמו בשיר של שולי נתן

אנא אלי [לחצו להאזנה]
אלוהים תן לי את השלוה
להשלים עם שאיני יכול לשנות.
אנא תן לי את אומץ הלב
לשנות דברים שביכולתי.
ואנא תן לי את החוכמה
להבחין בין אלה לבין אלה.

מתי וכסלר מייסד מכללת כוונה