היה לי פעם סיפור אישי עם אחת,
מתוקה, מריחה נהדר, מלאה חיים
קלמנטינה
היו לנו ביחד ממש רגעים מלאים אושר
מזל ששמתי אליה לב
אחרת היא היתה עוברת לידי כמו כל כך הרבה אחרות בלי שאפילו אביט בה
אתם בטח שואלים איך זה קרה
ובכן
מעשה שהיה כך היה
ביום ארוך במיוחד באחד הקורסים רציתי להתרענן, וניסיתי תרגיל ששמעתי עליו
אבל מעולם לא ניסיתי
המשימה היתה לאכול קלמנטינה בעשר דקות
קודם למשש בעיניים עצומות
להריח
להקשיב לרחש של הקילוף ולעשות את זה לאט…
להתבונן ולהריח בכל פלח
ולתת למיץ בפה לזרום באיטיות על הלשון
וכלל נוסף חשוב לא פחות
להסיר כל מחשבה אחרת, ואם המחשבה בורחת להחזיר אותה לקלמנטינה
זה היה בעצם תרגיל בשמירה על פוקוס פנימי
עשר הדקות עם הקלמנטינה הזו זכורים לי בצורה מוחשית עד היום
פתאום יכולתי לראות את הפרדס
יכולתי לראות אותה צומחת מפרח ועד שהיא מבשילה
לדמיין אותה בדרך לחנות
ואת כל הדרך שהיא עשתה עד שהגיעה אלי
איך השמש שספגה בפרדס והצמיחה אותה
מצמיחה עכשיו אותי
פתאום הקלמנטינה היתה הדרך שלי להתחבר לעולם
וההנאה מהאוכל הפכה לתהליך של היטהרות
ככה צריכים לעשות סדר ט"ו בשבט
ולראות איך הפירות שאנחנו אוכלים מחברים אותנו לארץ ישראל
כדי שזה יהיה לכם יותר קל
קיבלתי קישור מיוחד עבורכם מהלשכה של הרב שמואל אליהו
עם חוברת לסדר טו בשבט יפיפיה
וגם לשמוע את השיעור וידאו שמגיע יחד איתה
חג שמח
והרבה אהבת ארץ ישראל לכולנו
מתי וכסלר
מייסד מכללת כוונה
