שיווק יהודי???

בעיניים של כל תלמיד בקורסים של כוונה

אפשר לראות את החשק להעביר הלאה את ההוויה של כף זכות

יש מישהו שלא מתחבר לזה?

כשאני פוגש תלמיד שעוד לא הצליח לבסס את עצמו כמכוון אישי, אני סובל

[מי שלא מעודכן אז אנחנו כבר לא מאמנים אלא מכוונים]

ושואל את עצמי:

האם אני לא עושה את העבודה שלי כמו שצריך?

הוא רוצה את החלום של להיות מכוון אישי

להגשים את עצמו ולהתפרנס מעבודה משמעותית

לחוות סיפוק יום יומי מללוות אנשים בצמיחה שלהם

ולהיות משפיע בתחומו

עבודה שהיא גם מאד נוחה ומתגמלת, אפשר לנהל את הזמן בגמישות ולשלב גידול ילדים או כל דבר אחר, ולהגיע להכנסה יפה גם במשרה חלקית

אבל בדרך לשם צריכים לעבור דרך הנושא הכי לא מושך בעולם

שיווק ומכירות

פיכס

אנשים ערכיים לא רוצים למכור את עצמם, לא רוצים להידחף, ולא רוצים לתלות תמונה שלהם מחייכים ומוצלחים בכיכר העיר [פייסבוק]

והם צודקים

עולם השיווק והמכירות, מלא בשקר ומניפולציה ועטיפות זוהרות ומרגשות לכלום שיש בפנים.

זה הכי מעצבן אותי בצעצועים של הילדים

יש לא מעט צעצועים שנשברים כשפותחים את האריזה!

הסינים שברו את השיא ביצירת מוצרים שפשוט לא עובדים, הם רק למכירה ובכלל לא לשימוש.

ההתמודדות שלי עם שיווק זה אחד התסכולים הכי גדולים שלי מאז שהקמתי את כוונה.

הבנתי מהתחלה שבלי שיווק ומכירות אני לא אעביר את המסר שלי הלאה

ולא אוכל להביא אוכל לילדים

אבל כל פעם שלמדתי והבנתי יותר בתחום, זה עלה לי בבריאות

תקופות שאני מכין את שיווק הקורס הבא, אני עייף, מבולבל, ולא ממוקד

זה חופר לי בנשמה

אני עושה את זה, אבל המחיר הפסיכולוגי גבוה

וגם המחיר העסקי כי אני צריך הפוגות

ברוך ה' שהתמדתי כי אחרת לא הייתי מביא את כוונה לעולם

תוך כדי הלימוד של שיווק ומכירות מכל מיני גורואים אמריקאיים

וההתנסות שלי בשיווק של כוונה

חיפשתי כל הזמן את הדרך הנכונה לעשות זאת

הרגשתי כמו מי שמנסה לשבור את הקיר עם הראש

אבל ידעתי שאם אני אלמד לעשות זאת

אוכל ללמד את הבוגרים שלי לעשות זאת

רוב הזמן חשבתי שצריך לקחת מהאמריקאים את הטכניקות

ולהשתמש בהם 'לשם שמים' לדברים שבאמת יש להם ערך

אבל הרגשתי שזה לא מתייחס לעומק העניין

זו עדיין הדחקה ולא ממש פיתרון

כי אני עדיין נמצא בתוך הפרדיגמות שלהם

אבל השבוע זה קרה [נשבר הקיר]

מצאתי תשובה לקונפליקט הזה בתוכי

ניסיתי עם כמה תלמידים, וזה עבד בשבילם מצויין

ואני חושב שיש לי את הנוסחה ל'שיווק יהודי'

נשמע כמו בדיחה לא?

סתירה פנימית

שיווק יהודי???

החלטתי להחליף את המילה כדי להיפרד מכל האסוציאציות שלה

ומעתה אני מדבר על שיטות 'הפצה' שזו מילה שהולכת יופי עם התכנים שלנו

כי היא ממוקדת בערך שאנחנו מביאים לעולם ולא בשוק

ובכן מה הרעיון?

על רגל אחת הרעיון הוא להתייחס לקהל היעד שלנו בכבוד

ולהציע פיתרון אמיתי לקונפליקט הערכים שבו הוא נתון

ואז ההצעה שלנו כל כך מתאימה לו שזה פשוט טבעי שהוא ירצה

את מה שהכנו בדיוק בשבילו

לדוגמא מה שאני מנסה לעשות איתך כרגע

אם אני מציע פיתרון אמיתי בשבילך לקונפליקט בין הרצון להשפיע

ולהביא לעולם את מה שיש לך

לבין הסלידה שלך משקר וחנופה

אז לא אצטרך להפעיל מניפולציות בכלל בכדי שתרצה/י לשמוע על זה

זה יקרה מעצמו

זה דורש מאיתנו כ'מפיצים' הרבה יותר

זה דורש להשקיע יותר בהבנת קהל היעד שלנו

זה דורש בלבנות פיתרון עומק והצעה מתאימה

והכי חשוב זה דורש מאיתנו לפתח את התשובה בתוכנו ולצמוח לרמה הבאה

אבל ברגע שעשינו את זה ההמשך הוא טבעי וקל

אנחנו יכולים לבנות מערכת הפצה שאנחנו גאים בה, וליצור זרם של מתעניינים שפונים אלינו בכדי לשמוע מה יש לנו להציע להם, במקום לרדוף אחרי אנשים בשיטות של שיווק ומכירות.

ואז נגיע סוף סוף למצב שכל האנשים הטובים שרוצים להיות מכוונים משפיעים בתחומם

באמת ישפיעו

מתי וכסלר
www.kavana.co.il

הסוד של מנהיגות מצליחה בימינו

מאמר זה נכתב עבור עלון צוהר לשבת של ארגון רבני צהר, לשבת ויקרא

סוגיית המנהיגות הציבורית והרבנית מוטלת לפתחנו באופן רצוף, וחידת המנהיגות הנכונה לדורנו עדיין לא מפוענחת. כיצד אנשים הופכים למנהיגים, וכיצד לבנות את המנהיגים של הדור הבא?

אני מציע להביט בזווית חשובה ומרתקת על שאלת המנהיגות, הזווית של הערכים המניעים של הציבור.

הציבור תמיד מורכב מקבוצות משנה שיש להן דעות שונות ונושאים אחרים בראש מעייניהם, והדיון הציבורי בסופו של דבר עוסק בויכוח לגבי ערכים. מהפוליטיקה כולנו יודעים שבכדי לזכות במנהיגות על המנהיג להיות מקובל על רוב החלקים בציבור.

כאשר משה מצטווה למנות את יהושע למנהיג הבא, הפסוק אומר 'איש אשר רוח בו'. ואומר המדרש:  שיכול להלוך כנגד רוחות של כל אחד ואחד (ספרי פנחס)

אם צריך לתרגם את הדימוי של מישהו "שהולך לכל הרוחות"- אזי הוא הולך בכיוונים שונים, אולי אפילו סותרים. המנהיג, על פי המדרש, הוא  אדם המכיל בקרבו מספיק כיוונים סותרים כדי שכל קבוצה תוכל למצוא באישיותו את החלק שחשוב לה, כך שבעצם אישיותו המנהיג מהווה שיקוף של ציבור שיש בו ניגודי אינטרסים ומגמות סותרות.

אבל ההזדהות של הציבור עם דמות מסויימת לא מהווה הסבר מספק להתהוותו של מנהיג. לעיתים אנחנו מזדהים דווקא עם החלש. מי שמנהיג אותי, הוא מי שנמצא לפחות צעד אחד לפני בדרך שבה אני רוצה ללכת. מנהיג הוא אדם שמציע פיתרון לדילמה שבה אני מצוי.

לדוגמא: הרב פרומן הראה לתלמידיו איך העולם הדתי הוא המשחרר אותו לחופש העמוק ביותר, ההולכים אחריו הם אנשים שהחופש הוא ערך גדול באישיות שלהם.

הרב שג"ר הראה לתלמידיו איך ישנה כנות ואותנטיות דווקא מתוך הספקנות והיאוש הפוסט מודרני שבו הם מצויים.

מנהיגות מסוג זה בנויה על הפיתרון של המנהיג לחיסרון הגדול שלו עצמו. אם כך אז ככל שיש לי יותר חסרונות, הסיכוי שלי להיות מנהיג רק גדל, כפי שאמר הבעש"ט על משה רבנו:

"כי משה רבנו עליו השלום נולד שיהיה רשע גמור ויהיה לו כל המדות הרעות, אך הוא היפך ושיבר כל המדות רעות, והשתדל רק להכניס עצמו במדות טובות" (בעש"ט על התורה פרשת קרח).

אם נוסיף לרב שגר ולרב פרומן את חנן פורת ונשאל מה הערכים המשותפים שהם מבטאים, נוכל ללמוד משהו על הציבור ועל המנהיגים שהוא מחפש.

הצד השווה שבהם הוא פשטות קיצונית במובן החומרי (נושא ששווה שיחה נפרדת) ובמובן המעמדי. שלושתם לא בנו סביבם חומות של מעמד ומקורבים, היו אנשים נגישים עד מאד ובפשטות בעלי ענווה, בגובה העיניים. לשלושתם יכולת לגשת בבית הכנסת ולשוחח איתם.

הערך של פשטות והימנעות ממעמדות חזק מאד בציבור הדתי, ולכן כל נושא המנהיגות עצמו מעורר אמביוולנטיות. איננו רוצים לומר "אנחנו המנהיגים", איננו רוצים לרדוף אחר הכבוד, ורבים נמנעים מלקחת מנהיגות, עד כדי כך שלפעמים קשה למצוא מי שיהיה מוכן לעברו לפני התיבה. כל אחד מצטנע... מבחינתנו זו בושה לקבל כבוד.

הדילמה שיש כאן, ואותה אני פוגש כל הזמן אצל תלמידים וגם בתוכי, היא כיצד להיות מי שאני בכל העוצמה ולהביא את התרומה שלי לרשות הרבים, מבלי ליפול למלכודת הגאווה.

אם ללמוד מהדרך שבה פתרו את הדילמה המנהיגים שהזכרתי, הרי שהם היו אנשים שהביאו את עצמם לידי ביטוי בכל העוצמה האפשרית מבחינתם, ובמקביל נתנו חופש מוחלט לאנשים שעל ידם אם לקבל את ההצעה שלהם או לדחות אותה. הם לא היו סמכותיים נקודה. העמדה שלהם היתה חזקה מאד, נוקבת עד התהום, הציבה סטנדרט של מסירות טוטאלית לרעיון, אולם מאידך הם לא ניסו להכריח איש לחשוב כמותם. הם היו מנהיגים משחררים ולא מנהיגים סמכותיים.

מקור הסמכות של המנהיגים הללו, הוא היותם בעלי מידות טובות, הציבור בוחר ביושרה הפנימית של המנהיג, בנאמנות שלו לקול הפנימי שבתוכו. זוהי התכונה שמושכת את הציבור אחריו.

יתכן שזהו המקור לתופעה של מיעוט רבנים מכהנים בבתי כנסת דתיים. שאלת הסמכות והחופש לא נפתרה, והמתח שיש בין הכבוד לרב לבין הערך הגבוה שיש לחופש פנימי גורם לאי נוחות במפגש עם הרב, כך שנוח לציבור יותר עם רבנים ז"ל, אותם הוא מקבל על עצמו בשמחה. רבנים, מחנכים בבתי הספר ומנהיגי ציבור שיצליחו לשחרר את הציבור מהמתח הכרוך במפגש בין הסמכות לחופש הפנימי, יהפכו למנהיגים טבעיים.

מתי וכסלר
מייסד מכללת כוונה
הכשרת מכוונים ומובילי קבוצות
www.kavana.co.il

איך זה שאתה מכוער יעזור לך בחיים

השבוע בעודי מחכה באוטו לאשתי שתצא עם הקטנה מהמטפלת

חיפשתי בסמארטפון את המילים "דה וויס אולפנא"

רציתי לראות על מה כל המהומה

אופיר בן שיטרית תלמידה באולפנה באשדוד

הופיעה בתוכנית הריאלטי 'דה וויס' The Voice  ונזרקה מהאולפנה לשבועיים

וואו

איך שהיא שרה, היה בה משהו כל כך קסום

החלק המעניין ביותר בשבילי היה התגובות של השופטים

שרית חדד: את צלולה את נקיה את מלאכית...

יובל בנאי: יש בך משהו צנוע שזה בעיני דבר גדול

אחרי שאביב גפן זכה בה לנבחרת שלו

הסיכום של כולם היה 'אמיתית'

תארים שכל מנהל אולפנא היה גאה שיאמרו על כל תלמידה שלו

באותו רגע שאביב גפן בחר בה הוא הצליח לסקרן אותי

וכך עברו עלי שני ערבים שבהם השלמתי שעות צפיה ב The Voice

תוכנית שאם הייתם מספרים לי עליה כמה ימים קודם

הייתי מבטל את התופעה, ומסביר שאפילו אין לי טלוויזיה בבית

הסיפור שלי עם אביב גפן לא נגמר

הוא מבחינתי יצא הכוכב של התוכנית

ראיתי איך הרבה מהמועמדים בוחרים בו שוב ושוב

כמי שהשפיע עליהם רבות

לא שלא היה קשה לי לקבל את זה...

בהתחלה ניסיתי להאשים אותם בכל מיני האשמות

כל הדעות השליליות שיש לי על אביב גפן ושכמותו

אבל לא יכולתי לעצום את עיניי מול מידה טובה שלו

שראיתי שוב ושוב

ראיתי איך הוא כועס על מתמודדים שעושים הצגות ולא אותנטיים

ומיד היה לי ברור שהאמת אצלו הרבה יותר חשובה מלהיראות טוב

ואז כבר לא יכולתי שלא לראות זאת שוב ושוב

למשל איך שהוא מייעץ עצה הוגנת למתמודדים במי לבחור

בלי להתחשב אם הקהל יאהב את מה שהוא אומר

והנה סיפור של אביב

יום אחד כשאני באוטו ורוצה לאכול

אני רואה מסעדה עם שלט 'אוכל תימני אסלי'

ביקשתי ג'חנון מהסבתא שמכרה שם

ואז היא הכניסה את הג'חנון לחימום במיקרוגל

אני השתגעתי, איך אפשר להכניס אוכל כזה למיקרוגל, זה לא שייך...

והסבתא התימניה שאלה אותי:

מה, לא טעים?

אמרתי לה , לא! זה מגעיל! אסור לעשות דבר כזה לג'חנון

היא נאנחה ואמרה לי

אתה כמו בדה וויס, אומר את האמת.

ומה שהרשים אותי יותר מכל שבסופו של דבר

הקהל מכבד אותו על כך

יש יותר משקל למילים שלו מאשר לשאר השופטים

הוא פשוט עשה לי חשק להתחיל לדבר אמת

השאלה איך נעשים אנשים אמיתיים מעסיקה אותי לא מעט

יש יותר מדרך אחת להגיע לשם

אבל פתאום ראיתי דרך מעניינת מאד

אבל ממש לא נעימה

להיוולד מכוער

מי שנולד מכוער יכול לקחת את זה לכל מיני מקומות

אבל אחת הדרכים היא לוותר מראש על הניסיון למצוא חן

וזה קיצור דרך לאמת

וזה לדעתי פירוש הגמרא במסכת תענית

אָמְרָה לֵיהּ בַּת קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, תּוֹרָה מְפֹאָרָה בִּכְלִי מְכֹעָר?

תרגום ופירוש שלי	המקור
כנראה שר' יהושע  לא היה אדם יפה, וזה היה נראה לא הולם לדעת בת הקיסר
שאל אותה איך שומרים יין בבית הקיסר?	אָמַר לָהּ, לֹא לָמַדְתְּ מִבֵּית אָבִיךְ? בְּמַה מַּחְתִּין יַיִן?
אמרה לו בכדים של חרס	אָמְרָה לֵיהּ, בְּמָאנֵי דְּפַחְרָא.
אמר לה בכדים של חרס?! למה לא בשל זהב וכסף? זה בית הקיסר!	אָמַר לָהּ, כּוּלֵי עָלְמָא בְּמָאנֵי דְּפַחְרָא, וְאַתּוּן בְּמָאנֵי דְּפַחְרָא?
שמה את היין בכדי זהב וכסף והתקלקל	אַתּוּן אֲחִיתוּ בְּמָאנֵי דְכַסְפָּא וְדַהֲבָא. אַזְלָת וְרַמָת חַמְרָא בְּמָאנֵי דְכַסְפָּא וְדַהֲבָא, וְסַרִי.
אמר לה ר' יהושע : כך גם התורה אם תהיה מונחת באדם יפה תתקלקל	אָמַר לָהּ, אַף אוֹרַיְיתָא כֵּן.
שאלה אותו והרי יש תלמידי חכמים יפים?	אָמְרָה לֵיהּ, וְהָאִיכָּא שַׁפִּירִי וּגְמִירִי?
ענה ר' יהושע אילו היו מכוערים היו חכמים יותר	אָמַר לָהּ, אִי הֲווּ סַנְיָן, טְפֵי הֲווּ גְּמִירִי

אביב גפן שסבל בתור ילד מדחייה חברתית

מוכן בנינוחות להיות בתפקיד המכוער

השירים והאיפור הכבד שהגעילו אותי אצלו בתור נער

הם התרסתו של המכוער שאינו מתבייש בכיעורו, אלא מבליט אותו!

זו דרך מצוינת ללמוד להקשיב לעצמך, בלי לעשות חשבונות של אחרים

התלבטתי אם לכתוב לכם את המייל הזה

אני תמיד מצליח להגיד דברים יפים שאנשים אוהבים לקרוא

וכאן בשביל חלק מהתלמידים שלי יש חומר מטריד

אבל אני מרגיש יותר אמיתי

זה אני

בן אדם שנהנה מ The Voice

ואני רוצה להזמין אתכם לתוכנית 'ריאליטי כוונה'

על החיים שלכם

זו תוכנית ריאליטי

שבה אנחנו מקשיבים לקול שלכם בלי לראות אתכם

התלמידים בקורס מכוונים 15 ירושלים

יוצאים לסטאז' השבוע

וכולו מתנהל בטלפון

הם לא רואים את הלקוחות שלהם

אין להם מושג איך הם נראים

ובשביל הרבה אנשים זה שחרור גדול

להקשיב לקול שלך זה מקום הרבה יותר עמוק מלהסתכל עליך

כי אנחנו כל כך בקלות מתרשמים מהחיצוניות

לא נותרו עוד הרבה מקומות

אז כל הקודם זוכה בתהליך אישי של 10 שיחות בתשלום סימלי

הפרטים כאן

ומי שרוצה בוגרים מנוסים יותר ומוכן לשלם קצת יותר

יכול לקבל תהליך אישי במחיר נמוך מתלמידי קורס מכוונים 14 בתל אביב

שיוצאים לסבב שני של סטאז' בעוד שבועיים

שילחץ כאן

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל הצלחה

לכל הנרשמים לקורס מכוונים 16 שמתחיל בתל אביב ביום ראשון 17.2 ז' באדר

ולעדכן שנותרו מקומות אחרונים בחדר

מי שעוד רוצה להספיק להירשם שיתקשר דחוף עכשיו למיטל בטלפון 02-6222892

וכל מי שרוצה לאפשר לחברים או משפחה להצטרף לסטאז'

מוזמן להעביר את המייל הזה הלאה

שבת שלום

מתי וכסלר

אני רוצה ביטחון עצמי כמו של נפתלי בנט

אני לא יודע מה אתך
אבל אני רוצה ביטחון עצמי כמו של נפתלי בנט!

רק שיש לי בעיה קטנה

לא הייתי בסיירת מטכ"ל
לא פיקדתי על כוח ציידי רקטות במלחמת לבנון
לא הועסקתי בלשכת ראש הממשלה
לא יודע להתראיין בטלויזיה האמריקאית
לא כבשתי בסערה את המפדל והבאתי אותה לשיא של כל הזמנים
לא עשיתי אקזיט בהייטק ב145,000,000 $

רשימת ההישגים שלי פחות מרשימה...
שרתתי בשריון ואפילו קיבלתי צו 8 בחומת מגן
ביליתי הרבה שעות בתוך קופסה בכוח מאסף
והצלחתי לעבור סדיר ומילואים בלי לירות אף פעם באף אחד
בתפקיד הבכיר ביותר שלי הייתי סגן מנהל בית ספר לתלמידים שנשרו ממערכת החינוך [אולי 50 תלמידים]
אם אני אצפה בראיון בטלוויזיה האמריקאית אני אבין את הרוב...
הצבעתי למפדל כמה פעמים
ניסיתי להשקיע בדירה, בינתיים אין תוצאות
ויש לי רק 1,321 לייקים בפייסבוק ולא 160,000 כמו לנפתלי

המחשבה הראשונה שעולה לי היא
שכבר אבוד לי
אני לעולם לא אשיג ביטחון עצמי שכזה

חווית חוסר הביטחון הראשונה שעולה בדעתי כרגע היא מגיל 5
למדתי בגן תשב"ר בבית וגן בירושלים
זה היה גן חרדי
ולמדנו לקרוא כבר בגן חובה
אני זוכר את עצמי ניגש לבועז מזרחי
אני רואה שהוא קורא ספרון קטן
מהסוג שיש בו שתי שורות בכל עמוד
והוא קורא אותו...
אני עדיין רק לומד לחבר אותיות למילים
סיפרתי לאמא שלי והיא אמרה
"כן, בועז כבר יודע לקרוא"
זה לא היה נעים כלל וכלל,  וזה מה שגרם לי ללמוד לקרוא מהר מאד...

המחשבה השנייה שעולה היא
שלעשות אקזיט יכול להחליף טיפול פסיכולוגי...
מי צריך לדבר על חווית חוסר הביטחון הראשונה
כשיש לי מליונים בבנק

אז איך בעצם בונים ביטחון עצמי?
פגשתי בשמונה השנים האחרונות כמאמן וכמנחה קבוצות המון אנשים
מתוכם פגשתי מקרוב ממש 433 בוגרי קורס מכוונים, ויותר מ 100 לקוחות פרטיים
שמעתי את הסיפורים שלהם, את המחשבות הפנימיות שלהם
ראיתי את הדרך שבה הם רכשו מה שנקרא 'ביטחון עצמי'

ומה גיליתי

1. לא מצאתי אף אדם שאין לו בעיה של ביטחון עצמי!
[אבל לא אימנתי עדיין את נפתלי...]
2. אין שום דרך לחזק את הביטחון העצמי באמצעות שיחה על ביטחון עצמי.

אני רוצה לאתגר אותך עכשיו
לענות בזריזות על שתי השאלות הבאות:

למה העולם צריך אותך?
מה היה חסר לנו בלעדיך?

נו...

רוב האנשים נכשלים במבחן הזה
כי הם לא ביררו לעצמם את התשובה
וחשוב מאד לענות לשאלה הזו
כי השאלה הזו קיימת בתוכנו!

למעשה אחד הדברים שגיליתי הוא
שרוב האנשים מפחדים בסתר ליבם שהם מיותרים
זה נובע מלחישת הנחש, מהיצר הרע בכבודו ובעצמו
תשמעו מה שאומר ר' שלמה קרליבך

"אומר האיז'ביצר: בעצם כל הטעויות שלנו באות מכך שאנחנו לא כל כך בטוחים שאנחנו צריכים להיות כאן בעולם.
... תקשיבו למילים, אני קורא לכם מה'בית יעקב': 'והנה זה הכוח צפון בלב האדם שמקטרג על הוויתו. וממילא זה הכוח ירצה להביא את האדם לאבדון ותוהו, ולכן ירצה להחטיאו'.
יש משהו בתוכי האומר: 'אלוקים למה אתה זקוק לי? אני חסר תועלת. אני כלום.' והקול הזה הוא זה שרוצה כל הזמן שאעשה משהו לא נכון. כדי להוכיח לי שאני באמת חסר ערך..."

אבל אל דאגה
יש הרבה מה לעשות ואפילו בקלות

אם גם לך יש חשק
להרגיש מצויין עם עצמך בלי לפחד מאף אחד
ונראה לך שווה להקדיש שעה
כדי ללמוד שלושה צעדים פשוטים לחיזוק הביטחון
שכל אחד יכול לעשות בקלות

אני מזמין אותך לשיעור אינטרנטי בכניסה חופשית

http://campaigns.mati-wexler.com/node/17

להתראות

מתי וכסלר

הגיג וחופרת השלכוביץ

שלום חברים

לפני שאני מתחיל לרדת על הזוג הפסיכולוגי שלנו הגיג וחופרת השלכוביץ, בואו ניתן להם קצת כבוד...

אני בדיוק סיימתי מוצ"ש לקרוא בשקיקה, ספר פסיכולוגי שממש עשה לי טוב, נשמע קצת מוזר כי בדרך כלל ספרות פסיכולוגית גורמת לי דכדוך

ספרו של עלי כ"ץ 'אינטליגנציה אבהית' בהוצאת מטר, סוף סוף מישהו שמדבר על גברים ואבות בהערכה ומגדיר את תפקידם המשמעותי וההכרחי.

אחד היתרונות של הספר הזה לדיון שלנו הוא שהספר בנוי דרך השיתופים שלו על החוויות האישיות שלו כאבא, אפשר לראות איך זה להיות פסיכולוג מצליח ואבא מעולה ביחד. כעיקרון מדובר ביסורים רבים, השפה הפסיכולוגית לא ממש מקילה על החיים...

אנחנו כקוראים מרוויחים הרבה מהדרך שהוא עשה, כי הוא מרשה לעצמו לחשוף את החוויות הפנימיות שלו בדרך מפורטת בלי להסתיר מהקורא שום דבר.

ובכן, שאלתי :מה חושבים הזוג הפסיכולוגי שלנו על מהם חיים טובים, לדעתי התשובה פסימית:

הנה מה שהם אמרו: 'לא נגעתי' (-:

"מה שמפעיל אותנו הם השלכות, אנחנו משליכים מנסיון העבר שלנו, אל העתיד, בחקירה הפסיכולוגית העצמית, אני נאלץ להודות באומץ שאני בסך הכל אדם חלש שמונע מדחפים לא מודעים, ההכרה בהם היא ההתבגרות הכואבת שעושיה לסייע לי לקבל את העולם כמו שהוא. חיים טובים הם הקבלה העצמית של חסרוני, זוהי הגאולה האפשרית המקסימלית, ומי שמצפה ליותר מכך שוגה באשליות."

הגיג: "למדתי לראות שביחסים שלי עם חופרת אני מתנתק רגשית כל פעם שהיא מבקשת משהו, אני בטוח שהיא מנסה להשתלט עלי, זה דפוס שראיתי שאני משליך מהיחסים שלי עם סבתא שלי, שהיתה דמות דומיננטית שאי אפשר היה לסרב לה או להתווכח איתה."

חופרת: "גיליתי בתהליך עם הפסיכולוגית המדהימה שלי שאני מנסה להשתלט על הגיג באופן סמוי, כי אני נורא מפחדת מגברים משוחררים. אבא שלי היה איש מאד עצמאי, ואמא שלי היתה כמו צל לצידו, בתהליך הפסיכולוגי העמוק שעברתי שלקח קרוב לשנתיים והיו בו כמה תהומות שבהם כמעט ועזבתי את הגיג. בסופו של דבר דרך ההתמודדות עם היחסים של אבא שלי למדתי לקבל את השונות של הגיג."

הצלחתי להיכנס לראש שלהם לדעתכם?

ובקצרה:

כך תחיה חיים טובים: היה מודע לחולשות שלך, זה בוגר יותר.  

אני ממש משתוקק לתגובותיכם

[תוצאה של המחסור בהערכה והכרה מצד אמא שלי בתור ילד סנדביץ...]

שלושת הזוגות במרוץ לחיים טובים

שלום לכולם
חנוכה מאפשר קצת לחשוב, 
הנרות יוצרים בהירות במחשבה
מה חשוב בחיים, ומה אנחנו אמורים לעשות איתם?
אבל חנוכה זה גם זמן מצויין למשחקים וחידונים בחיק המשפחה.
אני חושב שהשתתפתי השבוע ביותר משחקי בינגו מאשר כל חיי עד כה...

ובכן הנה המשחק שלנו
התיישבתי לכתוב סדרת וידאו חדשה בשבילכם
בנושא : כך תחייה חיים טובים!

ולצורך הכנתה אני רוצה להכיר לכם שלושה זוגות

הגיג וחופרת השלכוביץ - זוג פסיכולוגי בהוויתו

יעד וחותרת אלאלוף - זוג מצליחנים שעשו את כל הסדנאות להשגת יעדים אצל הגורואים הגדולים בארה"ב.

אמונה ועשהאל גבעון - זוג מורים בגרעין התורני בלוד.

השלב הראשון במשחק שלנו הוא לנסח לכל זוג את משפט החיים שלו בנושא:
כך תחייה חיים טובים!

המשפטים המוצלחים יככבו בסדרת השיעורים הקרובה

אשמח לשמוע את ההצעות שלכם
מתי

המתכון לכישלון ביחסים  - פרשנות פסיכולוגית.

[כתבה שנכתבה לגיליון של "עולם קטן" ירחון לצעירים]

לסיכום הסדרה על יחסי הורים וילדים אני רוצה ללמד אתכם את העיקרון החשוב ביותר ביחסים בין הורים וילדיהם, וביחסים בכלל על פי הגישה של כוונה אימון יהודי לתוצאות, והוא העיקרון הישן והטוב של לדון לכף זכות. אם אני מסוגל לדון מישהו לכף זכות יהיו לי יחסים טובים איתו, נקודה!.

אבל, אנחנו תמיד מבינים את עצמנו טוב יותר מאת הצד השני. כאשר אנחנו כועסים אנחנו 'פשוט לא מבינים' למה הוא מתנהג ככה, איך הוא לא רואה מה הוא עושה לי?! ולא יכולים לדון אותו לכף זכות.

אם נצליח להבין את הדינמיקה של ויכוחים נוכל לצאת ממנה בקלות.

ובכן מה קורה בויכוחים או בסכסוכים ארוכים בין הורים וילדיהם, מתחילות האשמות הדדיות. האשמות ההדדיות הן משני סוגים עיקריים, השמצות מוסריות והשמצות פסיכולוגיות.

האשמות מוסריות

לא אכפת לך ממני, אתה חושב רק על עצמך, אתה חסר אחריות, אם היתה בך טיפת יושר היית מודה ש... וכדו' אתם בטח מכירים את זה. כן למעשה אנחנו מאשימים את השני בהפרת ערך חשוב כלשהו כמו אחריות, כבוד, יחס לזולת, אמונה, יושר וכו'.

השמצות פסיכולוגיות

זה שאתה לא מסוגל להתמודד עם ה... זה לא סיבה שתוציא את זה עלי.

חוסר הביטחון שלך גורם לך להגיד...

בגלל שאתה מקנא ב... אתה לא מסוגל לחשוב בהיגיון...

כל האשמה פסיכולוגית כוללת בתוכה גם פגם מוסרי, אולם מה שחמור יותר בהאשמות פסיכולוגיות, הן ש'ניתוח האישיות' שעושים אחד לשני, נתפס יותר בקלות בתודעתו של המושמץ והוא מתחיל להאמין בו. כשאנחנו משליכים כלפי מישהו הסבר על הסיבות שהוא מתנהג, יותר קשה לו להילחם בזה.

למעשה זו אחת מהשיטות הנפוצות ביותר היום להתייחס לאנשים, בכל כתבה בעיתון שמתארת מישהו תוכלו למצוא אבחנות פסיכולוגיות, על מה יש באישיות שלו שגורם לו להתנהג כך. כל זה הוא חלק מהתרבות הפסיכולוגית שבתוכה אנחנו חיים, ושולטת בכיפה במאה השנים האחרונות.

תוכלו לשים לב שההשמצות הפסיכולוגיות שאמרו לכם הם המרגיזות ביותר, והסיבה היא שפרשנות פסיכולוגית למעשים שלי היא תמיד מוציאה אותי קטן, ופחות ערך.

אני כבר לא עושה את מה שאני רוצה, אלא דחפים בלתי מודעים או בלתי נשלטים מנהלים אותי. התפיסה הזו היא טעות קריטית, המבוססת על טעות גדולה אחרת, אנחנו רגילים לחשוב שאם נבין את הסיבה הפסיכולוגית להתנהגות שלנו נוכל לשנות אותה. ברוב המקרים קורה ההיפך, ההסבר הפסיכולוגי שלי כובל אותי, הוא משמש כאליבי לא להשתנות, ואנו נוטים לשקוע בתוכו, וכך הנבואה מגשימה את עצמה. דוגמא מובהקת היא אבחון כלקוי למידה שברוב המקרים האבחון גורם לתלמיד להאמין שהוא 'דפוק עם דיפלומה', ולהפסיק להאמין בעצמו, עד כדי כך שלהערכתי ברוב המקרים התועלת שבאבחון קטנה מהנזק לתודעה.

אנחנו זקוקים לאבחון של היתרונות שלנו ולא של הבעיות שלנו, ואז גם הנבואות הללו יגשימו את עצמן.

הסוד בפיתרון של יחסים הורים וילדיהם נעוץ ביכולת שלנו לפרש אותם פירוש חיובי ומעצים.

המתכון להצלחה ביחסים – התיחסות לערך שחשוב לאחר.

הנחת היסוד היא שמה שמניע אותנו אלו ערכים חשובים שאכפת לנו מהם, מה שאנחנו רוצים מניע אותנו. אנחנו מתווכחים עם אחרים כי אנחנו מגינים על ערך שחשוב לנו, וגם הם עושים אותו דבר. כל עוד אנחנו מאיימים על הערך שחשוב לצד השני הוא ימשיך להילחם.

סיפור

הגיע אלי אימא מודאגת שביתה בת ה17 הפסיקה ללכת לבית הספר, השלב הראשון בתהליך אני שם על השולחן את כל ההאשמות המוסריות והפסיכולוגיות שלה על הבת שלה. השמצות מוסריות: היא עצלנית, חסרת אחריות. פסיכולוגיות: היא מנסה לברוח מהתמודדות עם הקשיים כי היא רגילה שנותנים לה הכל בקלות...

באותה הזדמנות אפשר גם לשים על השולחן, את ההשמצות של האימא על עצמה. אני לא אמא מספיק טובה, אני לא דוגמא טובה בשבילה...

הדרך היחידה לצאת מהסבך הזה הוא לכבד את הבת שלה על הבחירה שלה, לא על עצם אי ההליכה לבית הספר שיכולה להיות שנויה במחלוקת אלא על הערך שבא לידי ביטוי בכך, הערך שמניע את הבת שלה.

ובכן מצאנו יחד דרך מכבדת להסתכל על הנערה, מדובר בילדה שלמרות לחצים אדירים מאמא מאבא, מהמחנכת, יועצת בית הספר והפסיכולוגית החליטה לעשות את מה שנראה לה נכון, ובלי לריב עם אף אחד. היא מוכיחה גבורה ואומץ לב מול כל הלחצים, שאף אחד מהמבוגרים שלוחצים עליה לא היה עומד בהם. הערך עליו היא מגינה הוא עצמאות וחופש בחירה, ולכן כל ניסיון להכריח אותה נידון לכישלון, הנערה פשוט חזקה יותר מהם, והיא נלחמת על עצמאותה, לכן להכריח אותה זה לפגוע בערך החשוב לה ביותר, וזה לא בא בחשבון.

כל זה התחיל תהליך של שינוי בו האמא יכלה שוב לאהוב את ביתה אהבה פשוטה, כיוון שהיא מעריכה אותה. הם חזרו לדבר בינהן, והשבוע קיבלתי מייל שהיא חזרה ללימודים.

שיעורי הבית שלכם השבוע:

ראשית, לתת להורים שלכם לקרוא את המאמר הזה, כי לדעתי הוא ממש חשוב גם בשבילם.

שנית אני מציע להתחיל לשים לב לערכים שעליהם שומר מי שמתווכח איתכם , או סתם מדבר.

ברגע שתשקפו ותכבדו את זה כל ההתנגדות והמלחמה נעלמת.

לדוגמא:

ויכוח שגרתי	להגיד בפירוש את הערך של הצד השני, שידע שהבנתם.
אמא: למה אתה לא עושה שיעורי בית!!!	אמא: למה אתה לא עושה שיעורי בית!!!
נער/ה: אין לי כוח.	נער/ה: למה זה כל כך חשוב לך?
אמא: מה יהיה אתך? את/ה חושב/ת להעביר ככה את החיים...	אמא: מי שלא מתמודד עם שיעורי בית, איך יתמודד עם דברים קשים באמת...
נער/ה: מה את מבינה בכלל... אין שום קשר בין החיים לשיעורי בית המטומטמים של המורה המפגרת שלי...	נער/ה: אני יודע/ת שחשוב לך שאתמודד עם קשיים ולא אתחמק מהם, לא נראה לי שזה מה שקורה לי בחיים. אני דווקא מתמודד/ת עם הקושי שבX נכון אמא?
אמא: איך את מדברת על המורה...	אמא: באמת כל הכבוד לך על ההתמודדות בX... אבל מה עם השיעורי בית?
	נער/ה: אני בקריזה על המורה שמנסה להשתלט עלי, אני מרגיש/ה כאילו אני עבד שלה כשאני עושה שיעורי בית...

קשה לכם למצוא את הערך שמניע את ההורים שלכם, או של הילדים שלכם?

אתם מוזמנים להיעזר במאמני כוונה בפורום צעירים בשיתוף עולם קטן באתר כוונה פורום צעירים בכוונה

להתראות בפורום

מתי