יום אחד בני ביקש ממני לחשב איתו כמה שניות יש ביום
וכך החלה הרפתקאה משותפת בגיליון אקסל
שנפתחה בחישוב מספר השניות ביום
והסתיימה כשחישבנו כמה שניות כבר עברתי בחיי
וכמה עוד נותרו לי בהנחה האופטימית של 120 שנים
הלמידה עם הבן שלי היתה כיפית
אבל לראות את חיי במספר סופי של שניות שהולך ומתבזבז במהירות
היה גם מראה עגמומי
אני בן 41 וגם בתחזית האופטימית ביותר עברתי כבר את שליש חיי
זה מיד הזכיר לי שיר שכתב אהוד מנור לעפרה חזה
"לא זה לא יכול להיות
השנים הן לא שניות
אם תביט תוכל לראות
שכלום לא השתנה
כל חושי מתקוממים
תן לי עוד כמה ימים
לא הספקתי שום דבר השנה…"
האם יש משהו לעשות נגד זה?
כן!
אם אנחנו ממשיכים להתקדם, וכל יום הוא עולם חדש
"הצדיק העובד ה' באמת הוא מתקן בכל יום ויום עולם אחר
ואין יום אחד דומה לחבירו.
וזהו ואברהם זקן בא בימים
שהיה לו ימים הרבה
שכל פעם עלה ותיקן עולם הגבוה מחברו"
ר' אלימלך מליזנסק (נעם אלימלך פרשת תולדות)
אפשר להפוך כל שנה ושניה מחיינו למשמעותית ומלאה שלא בורחת לנו בין הידים
זה למעשה מתחיל בצעד מאד פשוט של סיכום השנה
וזריעת השנה הבאה מבעוד מועד
ואז נביט ונראה שדווקא השתנה הרבה…
הקיץ מתקרב ואיתו מסתיימת השנה
אני מזמין אותך להתכונן לשנה הבאה
יחד איתי
בעוד שלושה וחצי שבועות
וליצור התחדשות צמיחה ומשמעות חדשה בחייך
בשלושה ימים שיהיו קפיצת הדרך שלך בהתפתחות אישית שלך
נעשה עבודה פנימית של פיתוח הרצון הפנימי, נקבל אנרגיות חדשות
נעצור לסיכום השנה החולפת ותכנון השנה הבאה
נברר את ההתפתחות האישית הנדרשת מאיתנו
וניצור את הדרך שלנו לשנה הבאה ואת השינוי
"איך עושים קפיצת הדרך בהפתחות אישית"
ומספר המקומות מוגבל, אסור לאבד אפילו שניה אחת!
אסיים בתפילה לאריכות ימים לשלושת החטופים, ה' ישיבם לחיק משפחותיהם בקרוב
וסיפור חסידי שמסופר על אמא אחת שבא אל ר' בונים מפשיסחא, לבקש רפואה על בנה
"... ועמדה עוד ולא רצתה לילך
ושאל הרבי אותה מדוע אינה הולכת? והלא כבר אמר לה רפואה?!
והשיבה שרוצה שיברך להילד לאריכות ימים
ובירך את הילד שיאריך ימים
ועמדה עוד,
ושאל אותה מדוע איננה הולכת?
ואמרה לו שרוצה שיברך את הילד שיוכל ללמוד, כי מה לה אריכות ימים בלא לימוד תורה?!
וברכו שיוכל ללמוד תורה
ועמדה עוד
ושאל אותה מדוע אינה הולכת?
והשיבה כי אם יהיה עני לא יוכל ללמוד על כן מבקשתו שיברך אותו שיהיה עשיר
וברכו שיהיה עשיר ויאריך ימים ויהי' למדן
וברוך ה' היה כן…"
(שיח שרפי קודש )
הסיפור בא ללמדנו להתפלל לישועה שלמה ולא להספק במועט,
נתפלל שישובו בריאים יאריכו ימים בעושר ובנעימים ויגדלו בתורה
להתראות בבשורות טובות
מתי וכסלר
מייסד מכללת כוונה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה